כשגיבור שותק הלב נשבר

התמונה להמחשה בלבד

נפטר איגור פיבנב גיבור 07/10/2023. גבר שחיסל לבדו 13 מחבלים. שהצליח להגיע למשפחתו ולהציל אותם. אבל את עצמו הוט לא הציל. הוא לא עמד במה שבא אחר כך. במה שראה במה שנאלץ לעשות ובזה שאף אחד לא שאל אותו אחר כך:"איך אתה חי עכשיו?"

צפיתי בראיון אחרון איתו שהוא נתן. הוא דיבר אבל כאילו שתק. לא מילה על כאב, לא מילה על פחד, לא מילה על איך זה להישאר בחיים כשהכול בפנים כבר מת. כל מה שהיה אפשר לומר הוא שמר בפנים. ואחר כך הוא הלך. בשקט, לבד.

ועכשיו שלושה ילדים נשארו בלי אבא, אישה בלי בעל. ומדינה נשארה בלי גיבור שלה שנתן לה יותר מרבים בדרגות הגבוהות.

למה? כי אסור לנו לבכות, כי גבר לא אמור לומר שכואב לו, כי מלמדים אותנו שצריך "להתאפק", "לא לבכות", "להיות חזקים". אבל מה באמת קורה?

אנחנו הורגים את עצמנו. לא תמיד במכה אחת לפעמים זו ירייה, ולפעמים זה אלכוהול בערבים על מנת "להירגע", נוגדי דיכאון במקום רגש, חיוך במקום "רע לי". זו לא עוצמה, זו התאבדות בהילוך איטי.

איגור — הוא לא הראשון, אבל הוא יכול להיות האחרון, אם נפסיק לשתוק.

גברים, בבקשה!

תבכו, תדברו, תצרחו אם אי אפשר לדבר, תכתבו אם אי אפשר לצרוח. אבל אל תשאירו את זה בפנים. זו לא חולשה,זו עוצמה, זה החיים האמיתיים.

ואם אין לכם לאן ללכת תבואו אליי. אני אצור עבורכם מרחב שבו מותר להיות אמיתיים, בלי מסכות, בלי שריון, בלי "אני בסדר". מקום שבו מותר להיות פשוט אתה.

ונשים, אל תשאירו את הגברים לבד!

תשאלו אותו היום, "קשה לך?" וכשהוא אולי יפנה את הראש — אל תלכו תישארו, פשוט תהיו שם, ותנו לו להבין, לידך מותר לו להיות כל מי שהוא באמת.

שמוות כזה — לא יהיה לשווא.

אני עובד בשתי שפות — רוסית ועברית.וכאן, יש מקום שבו מותר להיות אנושי.